מאת: פרופ' אבי שמידע

האוג הוא שיח נשיר חורף בעל עלים מנוצים שעירים בלוטיים הגדל בחבל הים-תיכוני ההררי. הפרחים קטנים בצבע קרם, פורח במאי. הפירות מקובצים לאגודות אדומות,טעמם חמצמץ והם משמשים כמרכיב חשוב בתבלין הזעטר. שכיח בגדרות ובשולי טרסות, דרדרות וחלקות עזובות.)

פירוש השם העברי: שם הסוג אוג על שם עוג מלך הבשן. השם העברי - כיוון שהעץ שימש לבורסקאות - עיבוד עורות חיות.
פירוש השם הלטיני: תואר המין מקורו במילה corium, שפירושה ברומית עור, לציון השימוש בעיבוד עורות.
פולקלור ומסורת: הצמח גדל בר באגן הים התיכון, אך נפוץ מאד כפליט תרבות.
שימושים: השימוש העיקרי הוא בבורסקאות: משרה של אבקת עלים ופירות יבשים וכתושים משמשת לעיבוד עורות, בעיקר לכפפות. אבקת העלים והפירות משמשת גם להפקת צבע כהה, לצביעת בגדים ושיער. הפירות חמצמצים וראויים למאכל. אבקה מציפת הפרי משמשת כאחד ממרכיבי תבלין הזעתר המפורסם. כמו כן ניתן להכין מהם משקה קר מתוק חמצמץ. רפואה - ברפואה העממית משתמשים במרתח מפירות האוג לשיכוך כאבים, לריפוי מחלות קיבה ומעיים, לחיטוי ולחבישת פצעים. משרה של קליפת העץ ועליו מסייעת לעצירת דימומים ולטיפול בדיזנטריה. משרת תפרחות מומלצת לניקוי וריפוי שיניים, חניכיים וגרון.על פי מחקרים מודרניים - פלבונים, גליקוזידים ובעיקר טנינים המצויים בפירות, משמשים לשיכוך כאבי בטן ונגד עייפות וחולשה.

"טיול צמח השבוע מומלץ רותם" -  אוג הבורסקאים בהר-גילה

הר גילה נמצא בצפון הרי יהודה, על הרכס הסוגר על ירושלים מדרום. אל הר גילה מגיעים בנסיעה דרך ירושלים, בכביש מס' 4; או בכביש 375, מכוון עמק האלה. מירושלים נוסעים דרומה בכביש מס' 4 (כביש בגין) עד היציאה הדרומית שלו וממשיכים ברמזור ישר דרומה, לפי השילוט לכוון שכונת גילה וגוש עציון. עוברים את הקניון ופונים לכוון שכונת גילה. הכביש עולה לשכונה וברמזור שבראש העליה פונים מזרחה (שמאלה). ברמזור הבא פונים דרומה (ימינה) אל כביש מס' 60 (כביש המנהרות). נוסעים במנהרות עד מחסום אל-חאדר. כ-500 מ' אחרי המחסום פונים מזרחה (שמאלה) ונוסעים לפי השילוט אל הר גילה. הכביש עובר בפאתי הכפר אל-חאדר והעירה בית-ג'אללה ומגיע אל היישוב הר גילה. יש לשים לב לשלטים. נכנסים ליישוב גילה. הכביש נוסע ישר לאורך הגדר הדרומית של היישוב ואחרי כ-400 מ' מתעקל ימינה ושוב שמאלה אל בין הבתים. נוסעים עד שהכביש יוצא מגוש הבתים ומחנים את הרכב במגרש החניה שבצד ימין. מכאן הולכים דרומה, אל הטראסות החקלאיות הנטושות שבשולי היישוב. בין קירות הטראסות ובסלעים יש מספר גדול של פרטים של לוף ארצישראלי. אפשר להגיע להר גילה גם מכוון עמק האלה: מצומת אשדוד נוסעים מזרחה בכביש מס' 40 עד צומת ראם. שם פונים לצפון מזרח (שמאלה) אל כביש מס' 3 ואחרי נסיעה בת כקילומטר אחד פונים שוב, הפעם לדרום מזרח (ימינה), אל כביש מס' 383 המוליך לכוון זכריה וחבל עדולם. בכביש זה מגיעים עד צומת זכריה ופונים בו דרומה בכביש מס' 38. אחרי נסיעה של כשני ק"מ מגיעים לצומת האלה ובו פונים לצפון מזרח (שמאלה) אל כביש מס' 375 המוליך לכוון הרי ירושלים ובית לחם. בכביש זה נוסעים עד צומת אל-חאדר. שבו פונים צפונה (שמאלה) ומיד שוב ימינה על פי השלטים המורים לכוון הר גילה. מכאן הדרך זהה למתואר במסלול ההגעה מירושלים.

תיאור המין: שיח שגובהו 70-300 ס"מ, מסועף למספר ענפים בבסיסו כאשר העלווה מרוכזת בראש הגבעולים. הענפים הצעירים והעלים שעירים מאוד בכסות שערות פשוטות ודביקות צפופה. העלה גדול מאוד (10-15 ס"מ) מורכב מ 6-12 עלעלים בעלי שפה גלונית. בסתיו לעלים גוון אדמדם תקופה ארוכה לפני נשירתם. צבע הפרח קרם-צהבהב. הפרחים קטנטנים לא מושכי עין. השיחים דו-ביתיים. פרחי השיח הזכרי גדולים מפרחי השיח הנקבי. פרחי הזכר מרובים יותר ובולטים לעיין לעומת פרחי הנקבה. הפרי ענבה סגלגלה בקוטר 3-4 מ"מ, בעלת ציפה יבשה אדמדמה. הציפה מחוספסת וטעמה חמצמץ מתוק. הפירות מרוכזים באגודות צפופות בענפונים קצרים הבולטים מעט מעל חופת השיח.

האבקה: דבורים קטנות וזבובים נמשכים מאוד לשיחי הזכר ומעט למאוד שיחי הנקבה. הפרח הזכרי מייצר גם צוף וגם אבקה בכמויות גדולות לעומת פרחי הנקבה חסרי אבקה ומייצרים כמויות קטנות של צוף. פורח בעונה אזי נגמרה הפריחה האביבית ואין כל עץ ושיח אחר הפורחים. גם דבורי דבש מבקרות בשיחי האוג במיוחד בפרטים הזכרים.

בית גידול ותפוצה בישראל: גדל בשולי טרסות, דרדרות וחלקות עזובות בעיקר באזורים ההרריים. שכיח למדי בגושים (הנוצרים בעקבות רביה וגטטיבית ע"י קנה-שורש) בכל החבל הים-תיכוני מעל קו 400 מ"מ גשם. בחרמון גדל בדרדרות ענק טבעיות עד גובה 1600 מטר במפנים דר' מז'.

תפוצה בעולם וביוגיאוגרפיה: במזרח האזור הים-תיכוני ובמערב האזור האירנו-טורני חודר לצפון מזרח פרח והרי אפגניסטן. גדל בר באגן הים התיכון, אך נפוץ מאד כפליט תרבות. מועד פריחה ? פורח בחודש מאי בשפלות, ובחודש יוני בהר. ביוגיאוגרפיה - לעומת האוג הקוצני בעל הזיקה הסודנית-טרופית, אוג הבורסקאים שייך לקבוצה צפונית של מיני אוג אשר מוצאה ומרכזה בהרי קווקז - הימלאיה. כל השיחים והעצים של הקבוצה נשירים והם גדלים בד"כ בדרדרות ענק ובמדרונות לא יציבים. בית הגידול משמש פרה-אדפטציה למעונות מופרעים ובמיוחד שולי טרסות וצידי דרך.

מינים קרובים: למין השני של אוג בישראל, אוג קוצני, עלים קרחים ובעלי שלושה עלעלים בלבד. זהו שיח עץ קוצני של חגורת הספר וסלעים במדבר ההררי. על הסוג - האוג הוא סוג הקרוב לסוג אלה אולם האבקה בו על ידי חרקים ובהתאמה הפרחים יותר גדולים ומייצרים צוף למאביקים. הסוג מונה 85 מינים הנפוצים כמעט בכל היבשות כאשר מרכז המגוון והגלעין הפילוגנטי נמצא בהרי מכסיקו הסוב טרופיים.

עוד צמחי בר הפורחים בשבוע זה ברחבי הארץ: קורנית מקורקפת ( עדיין פורחת בהרים ) תגית קייצית קורטם דק שנית גדולה שומר פשוט חסת המצפן חבלבל השדה לשישית הצבעים (בשדות) ירבוז פלמר (מפריד זכר מנקבה !) עוקץ-העקרב האירופי ירוקת החמור (כמעט רק פרחים זכריים נשארו !?) שיח-אברהם מצוי (ממשיך לפרוח במעונות טחובים) כלמינתה אפורה (הידד!, צמח תבלין התחיל לפרוח) זוטא לבנה (כדאי להשקיע למצאו - צמח התה הטוב בארץ) פתילת-המדבר הגדולה (סעו לעין גדי ) גרויה שעירה (סעו לעין גדי ולמצפה שלם) לפופית כפנית אקליפטוס המקור (סוף פריחה קייצית !) הרדוף הנחלים (ממשיך לפרוח מחודש מאי ! במעונות טחובים) פטל קדוש.

אתרים נבחרים לביקור: הצמח פורח בית-ג'ן, ברך העפר להר הילל גליל עליון פריחה במאי ופרי באוגוסט כרמיזאן, בדרן מבית-ג אללה (שיחזור השלום) הרי יהודה פריחה במאי ופרי באוגוסט הר-תבור גליל-תחתון פריחה במאי ופרי באוגוסט הר בעל-חצור ליד עופרה שומרון פריחה במאי ופרי באוגוסט ואדי חרמיה מצפון לעופרה שומרון נחל ערער ועמק מן בחרמון, 1500-1650 מטר חרמון הר-מירון, בשולי הכביש העולה לפסגה גליל-עליון הר-בנטל, בתוך הלוע הקדום צפון הגולן גבעת המורה, ליד קבר השייך גליל תחתון - עמק יזרעאל .